top of page

על השל

הרב פרופ' אברהם יהושע השל - רבו של מרטין לותר קינג

הרב פרופסור אברהם יהושע השל נולד בשנת תרס"ז. הוא היה בן למשפחה חסידית וצאצא של הבעש"ט. השל היה הצעיר מבין שישה ילדים ובגיל 10 התייתם מאביו. דודו לקח אותו בחסותו, ובגיל 15 קיבל הסמכה לרבנות מהרב מנחם זמבה. דרכו של השל בעולם החסידי הייתה מובטחת. עתיד מזהיר ציפה לו כרבי, עם שידוך מוצלח כבר מסודר לו.
בעקבות משבר אישי החליט השל שדרך זו אינה מתאימה לו. את לימודיו התיכוניים סיים בוילנה ובגיל 20 נרשם ללימודי פילוסופיה, תולדות האמנות ופילולוגיה שמית (לימוד טקסטים) באוניברסיטת ברלין.
אולם עליית הנאצים לשלטון ערערה את ציפיותיו של השל מהמערב, והוא הבין שאין די באתיקה של העולם המערבי כדי לאזן את כוחו הטכנולוגי. הוא החליט להפוך לסוג חדש של פילוסוף יהודי: לא הוגה דעות שפונה רק ליהודים, אלא נביא בשער העבודה כדי לגבש תביעה מוסרית לכל אדם בעולם לאור מקורות היהדות. בסוף אוקטובר 1938 הוא נעצר על ידי הנאצים וגורש לפולין. כחודש וחצי לפני פרוץ המלחמה הוא הצליח לצאת מפולין ללונדון בזכות אשרה אמריקאית, שהושגה עבורו על ידי התנועה הרפורמית, ובמארס 1940 הגיע לארצות הברית. השל החל את דרכו בהיברו יוניון קולג' - מכון ללימודי יהדות מטעם התנועה הרפורמית בסינסינטי, אוהיו. בשנת 1945 עבר ללמד בבית המדרש לרבני התנועה הקונסרבטיבית - JTS. שם היה השל פרופסור ומילא תפקיד זה עד מותו, בו הכשיר תלמידים רבים.
ב-1946 נישא לסילביה שטראוס ונולדה להם בת אחת, סוזנה השל, שהייתה חוקרת יהדות, פרסמה מחדש את כתבי אביה וכיום היא פרופסור להיסטוריה.
השל היה פעיל ועסק רבות בנושא מדינת ישראל. בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, במהלך ביקורו בישראל ראה את הכותל ואת ירושלים ואלה היוו עבורו השראה גדולה לניסוח ציונות רוחנית.

petek_edited.png

מרטין לותר קינג

הוא אכן נביא אמת גדול. פה ושם אנו מגלים את המסרבים לשתוק מאחורי קיר המגן של חלונות הזכוכית הצבעונית, שלא מפסיקים לבקש גילויים של הרלוונטיות של התובנות האתיות האדירות של מורשתנו היהודית-נוצרית, להיום, לדורנו. אני מרגיש שהרב האשל הוא אחד האנשים הרלוונטיים בכל הזמנים, ניחן תמיד בתובנה נבואית שתדריך אותנו בימים קשים אלו.

פעילותו הציבורית של השל

השל סבר שחשוב להחזיר את העולם הדתי (בכל הדתות) לעיסוק בעניינים חברתיים ומוסריים, ובמקביל הוא שאף לחבר את הקשר בין יהדות לציונות באופן שיהיה רלוונטי ליהודים אם הם חיים בישראל או בפזורה.

מאבק למען זכויות האזרח

Heschel and MLK

"זכרתי את הטיולים ההם שצעדתי לצד אדמו"רים בהזדמנויות שונות. הרגשתי תחושת קדושה במעשיי. ד"ר קינג הביע שוב ושוב את הערכתו אליי. הוא אמר, "אני לא יכול להגיד לך עד כמה נוכחותך משמעותית אותנו" (...) הרגשתי שוב את מה שחשבתי על הממסד הדתי היהודי לפני שנים - שהוא שוב החמיץ הזדמנות אדירה, ההזדמנות לפרש את התנועה לזכויות האזרח במונחים של יהדות"

 

אברהם יהושע השל, הקב"ה מאמין באדם, עמ' 22. 346

השל (שני מימין בשורה הראשונה) ליד מרטין לותר קינג (במרכז) במהלך צעדה מסלמה למונטגומרי ב-21 במרץ 1965 (צילום AP)

השל פעל רבות לקידום דיאלוג ושיתוף פעולה בין-דתי, לקידום זכויות אזרח ולהשגת שוויון זכויות לכל אזרחי ארה"ב ללא הבדל דת, גזע ומין. אחד המאבקים המפורסמים שלו היה המאבק להשגת שוויון לאזרחים אפרו-אמריקאים, והוא יצר ידידות עמוקה עם מנהיג המאבק, מרטין לותר קינג. תמונה מפורסמת משנת 1965, שבה נראה השל הולך יד ביד עם קינג בהפגנה הגדולה בסלמה, הפך לסמל לשיתוף הפעולה האפשרי בין יהודים לשחורים בארצות הברית. השל אמר לאחר אותה הפגנה כי הוא חש שרגליו הצועדות "מתפללות", כלומר מקיימות את העשייה הדתית.

מלחמה ומוסר - המלחמה בווייטנאם כמקרה בוחן

"ככל שהתעמקתי במחשבותיהם של הנביאים, כך התברר לי יותר - תוקפו של המסר שעלה מחייהם של הנביאים: מבחינה מוסרית, אין גבול להקפדה כי א. האדם חייב להרגיש כלפי סבלו של בן אדם"

אברהם יהושע השל, הקב"ה מאמין באדם, עמ' 22. 67

השל היה אחד הדוברים הבולטים נגד מלחמת וייטנאם; הוא טען כי למד מנביאי ישראל את החובה המוסרית לדאוג לסבלם של בני האדם. בראיון ל-NBC הוא אמר: "איך אני יכול להתפלל, בידיעה שבשעה זו נרצחים אלפי אנשים חפים מפשע?"

תמיכתו במאבק להגירת יהודי ברית המועצות

"הזיקה לעמנו, אהבת ישראל, ההבנה וההרגשה שיש לנו כלפי יהודים באשר הם - אלו המעיינות שמהם נובע כוחנו. אולם הבעיה היא כיצד לממש את ההיקשרות הזו וההבנה הזו במונחים על קיומו של הפרט"

השל לקח חלק פעיל בהובלת המאבק להעלאת יהודי ברית המועצות לארץ ישראל. המאבק היה חלק מרכזי בעשייה החברתית בקהילה היהודית בארצות הברית. ניצחון ישראל במלחמת ששת הימים הביא להתעוררות ציונית בקרב יהודי ברית המועצות, שזהותם היהודית וזיקתם למדינת ישראל דוכאו בשלטון הקומוניסטי. ברית המועצות ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל ורדפה יהודים שנחשדו בפעילות ציונית ויהודית. קריאתו של משה רבינו "שלח את עמי" - בה השתמש מרטין לותר קינג במאבקו לשוויון - הפכה לסיסמת המאבק על היתרי יציאה ליהודי התפוצות ממדינות ששללו אפשרות זו, ובאופן כללי לסיסמת מאבקם של יהודי ברית המועצות.

קריאתו להעמיק את הציונות

Heschel giving a speech

"חולשה עיקרית היא היחס שלנו למדינת ישראל כדבר מובן מאליו. הפסקנו להתפעל מנס עצם קיומה" "הרעיון הציוני חובק לא רק את הארץ, אלא גם את העם. ובמילה 'אומה' אנו מתכוונים הן לישות הביולוגית והן למחשבות והמחויבויות המהותיות שהיא מייצגת... במשך יותר מ-1,800 שנה היינו אומה ללא ארץ; כעת אנו עשויים להפוך לארץ ללא עם"

השל נאם בקונגרס הציוני ה-28 בירושלים ב-1972 בשבחי הציונות. (הארכיון הציוני)

השל ראה בציונות הזדמנות להקים מדינה שהיא הרבה מעבר למדינת לאום מערבית טיפוסית, אלא לחברת מופת הפועלת לפי חזון הנביאים. הוא האמין שישראל צריכה לבטא את הערכים היהודיים ​​של צדק, כמדינה לשוויון ולמוסר ישמשו את האומה. השראה לכל העמים והמדינות בעולם."עלינו לדאוג בכל ליבנו לעצם קיומה של המדינה, ויחד עם זאת עלינו לחפש תשובה לשאלה על טיב קיומה, כיצד וכיצד להתקיים?"

petek_edited.png

ברק אובמה

בנאום החתימה על ביקורו בישראל ב-2013

הרב אברהם יהושע השל הרים את קולו למען צדק חברתי ודיבר על מדינת ישראל במילים שלמעשה תיארו גם את המאבק לשוויון באמריקה: "עצם קיומנו הוא עדות לכך שהאדם צריך לחיות לקראת גדלות, שההיסטוריה איננה. תמיד עבודת האדם לבדו". עצם הקיום שלנו, עצם הנוכחות שלנו כאן הלילה, היא עדות לכך שהכל אפשרי. אוקיינוס ענק יכול להפריד בין המדינות שלנו, אבל בתחום הרוחות אנחנו תמיד נהיה שכנים וידידים.

bottom of page